אני רוצה לשתף בפורמולת צמחים שלמדתי מד"ר ליאנג, מנהל מחלקת גסטרו בצ'נגדו​

ד"ר ליאנג נתן את הפורמולה הזאת להמון מטופלים, לכל אחד עם מודיפיקציה אחרת.כשחזרתי לארץ השתמשתי בה הרבה ולקח לי זמן להבין שרוב האנשים בארץ צריכים יותר הנעת צ'י שמגיעה מפורמולה כמו chai hu shu gan san ופחות שימוש בפורמולה מחזקת אבל אני כן נותנת את הפורמולה הזאת כשהאבחנה העיקרית היא חולשת טחול (נפיחות בבטן, יציאות רכות) וכמעט ואין תקיעות צ'י.לפורמולה קוראים Huang qi jian zhong tang ולמרות שהיא פורמולה שמוכרת מהספרות הסינית ד"ר ליאנג נתן אותה בשינוי מסוים ממה שרשום בספרות.אז הנה היא כמו שראיתי במרשמים שלו, תהנו :)huang qi jian zhong tanghuang qi 60bai zhu 20da zao 40zhi ke 30dang shen 30gui zhi 15zhi gan cao 10bai shao 15gan jiang 10אני לא נותנת את אותם מינונים כמו שהוא נתן כי הם נראים לי מוגזמים קצת... אני נותנת מינון כמו שמקובל בארץ.המשך יום טוב 🌸​

אני רוצה לשתף בטיפ לגבי לקיחת צמחים שעוזר לי מאד בטיפול בבעיות עיכול​

למרות שאני מאד אוהבת לטפל בצמחים, שנים היה לי קושי לתת צמחים לאנשים עם תסמונת המעי הרגיש כי לרובם קשה לעכל את הצמחים.הצמחים היו גורמים להם לנפיחות ואי נוחות בבטן מה שסתר את כל הרעיון של לטפל בבעיות העיכול שלהם על ידי צמחים..מה שפתר לי העניין הזה הוא טיפ שקיבלתי ממטפלת מקסימה בשם דורית פרנס שהמליצה לי להקטין משמעותית את המינון של הצמחים אצל בעלי מעי רגיש ולהעלות אותו בהדרגה רק אם אפשר.אני מבקשת מהמטופלים לקחת 2 גרם אבקה ביום (שליש מהכמות המקורית ליום) ואחרי 5 ימים להעלות ל 4 גרם ביום.בצורה הזאת הגוף מתרגל בהדרגה לצמחים.אם אחרי עוד 5 ימים המטופל יכול להעלות ל 6 גרם ביום (הכמות הרצויה) אני מנחה אותו להעלות את המינון ואם אני רואה שקשה לו עם 6 גרם ליום אני מחזירה אותו ל 4 גרם.מעניין לראות שאת הקושי בלקיחת צמחים אני רואה בעיקר אצל בעלי מעי רגיש והרבה הרבה פחות בקרוהן וקוליטיס מה שגורם לי לחשוב על זה שמעי רגיש קשור יותר לחולשה של טחול בעוד שקרוהן/ קוליטיס שלפעמים מתבטאים באותם סמפטומים כמו מעי רגיש נגרמים מחוסר איזון "סיני" אחר.שיהיה יום טוב, בשורות טובות ושנמשיך ללמד אחד את השני איך לעזור למי שצריך 🙏🏻​

באווירת פורים, אני רוצה לדבר על שתי הפרעות של מערכת העיכול ש"מתחפשות" אחת לשנייה - גסטרופרזיס ודיספפסיה​

גסטרופרזיס היא התרוקנות איטית של הקיבה והיא מתבטאת בסמפטומים של בחילות, הרגשת מלאות לאחר אכילה מועטה, חוסר תאבון ועוד.דיספפסיה היא הפרעת עיכול אחרת שיכולה להתבטא באותם סמפטומים כמו של גסטרופרזיס.אחד ההבדלים הגדולים בין שתי המחלות הוא שגסטרופרזיס ניתן "להוכיח" בבדיקות.בדרך כלל מאבחנים גסטרופרזיס על ידי בדיקת התרוקנות קיבה (עוקבים אחרי קצב התרוקנות הקיבה במשך 4 שעות) ולעומת זאת בדיספפסיה כל הבדיקות יוצאות תקינות והמצב מאובחן רק על פי הסמפטומים של המטופל.חשוב מאד לדעת שגסטרופרזיס יכול להפוך להיות דיספפסיה ודיספפסיה יכולה להפוך להיות גסטרופרזיס. כלומר התרוקנות הקיבה יכולה להפוך להיות תקינה למרות שהסמפטומים ישארו זהים ודיספפסיה תהפוך להיות גסטרופרזיס - התרוקנות קיבה שהיתה תקינה תהפוך ללא תקינה מבלי שהסמפטומים ישתנו.למה זה חשוב?כי כשמטופלים מגיעים אלינו עם אבחנה של גסטרופרזיס הם בטוחים שהמצב שלהם מאד קשה ושיהיה קשה לעזור להם. אני מסבירה להם שבלי קשר לדיקור, גסטרופרזיס הוא מצב הפיך שיכול להשתנות באופן טבעי.מבחינתנו כמטפלים ברפואה סינית הטיפול בשתי המחלות הוא אותו טיפול.בגסטרופרזיס לרוב המצב יהיה קצת יותר קשה לטיפול ולכן נצטרך טיפול חזק יותר - לראות את המטופל פעמיים בשבוע או להוסיף צמחים כבר בשלב ההתחלתי של הטיפול.שיהיה המשך שבוע טוב ושקט 🙏🏻​

תזונה שכדאי להכיר כשמטפלים במעי רגיש (התסמונת שכונתה בעבר מעי רגיז) היא תזונת פודמאפ​

פודמאפ היא תזונה שהומצאה באוסטרליה והוכחה בהרבה מחקרים כיעילה לטיפול בתסמינים של מעי רגיש (אי נוחות בבטן, נפיחות בבטן, גזים, יציאות רכות ועוד). היא דיאטה "מערבית", חדשה ובכל זאת מאד מזכירה את התזונה הסינית המומלצת לבעיות עיכול.פודמאפ ממליצה להוריד מהתזונה חיטה, את רוב מוצרי החלב, את רוב הפירות, ממתיקים מלאכותיים, דבש ועוד.לעומת זאת מותר ורצוי לאכול אורז לבן, ירקות מבושלים, לחם כוסמין, בשר, עוף, דגים, ביצים, גבינות קשות ועוד.תמיד מעניין לראות איך הסינים הבינו את התכונות של המזונות לפני כל כך הרבה שנים וידעו להתאים אותם לבעיות רפואיות.כוסמין לדעתי הוא ממש דוגמא לחוכמה של הרפואה הסינית.כוסמין הוא זן של חיטה. ולמרות שחיטה על פי הרפואה הסינית היא קרירה ועלולה לגרום ללחות (ולכן לא מתאימה לתסמיני מעי רגיש ולא מומלצת על ידי הפודמאפ או על ידי התזונה הסינית), כוסמין מחמם, מחזק את הטחול ומתאים לבעיות עיכול ולכן כן מומלץ בבעיות עיכול - גם על ידי הרפואה הסינית וגם על ידי פודמאפ.כשמטופלים מגיעים אלי עם תזונת פודמאפ (יש הרבה כאלה כי פודמאפ הפכה להיות מאד מוכרת) אני נותנת להם את החידודים שהסינים מוסיפים - לדוגמא הימנעות ממאכלים מתוקים באופן כללי ולא רק מדבש והמון המון דגש על הרגלי אכילה כמו ארוחות מסודרות, הימנעות מרעב ועוד.​

איך הדיקור הסיני נכנס להמלצות איגוד רופאי הגסטרו האמריקאי לטיפול בצרבת פונקציונלית?​

קודם כל, מה זה צרבת פונקציונלית?צרבת פונקציונלית היא צרבת שמופיעה ללא סיבה ברורה (ללא עליית חומצה לוושט כמו שקיימת בצרבת רגילה).איגוד רופאי הגסטרו האמריקאי גיבש המלצות לטיפול בצרבת פונקציונלית שהופיעו בכתב העת הרפואי Gastroenterology וביניהן גם המלצה לטיפול על ידי דיקור סיני 👏🏻👏🏻אחת הסיבות שבעקבותיהן דיקור נכנס להמלצות היא כנראה מחקר שנעשה בארה"ב (החוקר הראשי היה רופא ישראלי מצוין, פרופ' רם דיקמן) שהוכיח כי דיקור יעיל יותר לתסמינים ממינון תרופתי כפול של סותרי חומצה.במחקר חילקו חולים עם צרבת שלא הגיבו לטיפול תרופתי של סותרי חומצה במינון סטנדרטי לשתי קבוצות:קבוצה שקיבלה מינון כפול של תרופה (40 מ"ג במקום 20 מ"ג) וקבוצה שקיבלה את התרופה במינון הקודם שלא הועיל למטופל פלוס טיפולי דיקור סיני.קבוצת הדיקור הסיני השתפרה בצורה מובהקת יחסית לקבוצה שקיבלה רק תרופה מבחינת הצרבות ביום, צרבות שמעירות מהשינה ובעוד סימפטומים נוספים שנבדקו.קישור למחקר ולנקודות הדיקור שנדקרו: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17875198/​

לדעתי חשוב שנכיר גם מקצועות מקבילים אלינו ונדע באילו מקרים הם יכולים לספק פתרון יותר טוב משלנו.​

לדוגמא מטופל שמעוניין להגיע לטיפול עקב אי שליטה על יציאות.בשיחה איתו מתברר שמאז שחווה אירוע אחד של יציאה בלתי נשלטת לפני מספר שנים הוא מפחד שזה יקרה שוב ופיתח המנעויות מהרבה דברים (לדוגמא לא יוצא מהבית לפני שהתרוקן, גם אם זה לוקח לו שעות)בשיחה איתו אני מבינה שהוא לא סובל מבעיות עיכול ביומיום והבעיה היחידה מבחינתו היא החשש שתהיה אי שליטה על יציאה פעם נוספת.במקרים כאלו אני לא חושבת שיש צורך בדיקור (הבעיה של המטופל היא החשש ממשהו שיקרה אבל לא משהו שקורה כרגע) ולכן אני מפנה את המטופלים ל CBT - טיפול קוגנטיבי התנהגותי. לטובת מי שלא מכיר את השיטה, אני מצרפת כאן הסבר על CBT מאפי גיל, פסיכולוג רפואי שמתמחה בגסטרו:"טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מבוסס על הרעיון שחלק מרכזי ממצוקות פסיכולוגיות נובע מדרכי חשיבה שגויות ולא רציונאליות ומדפוסי התנהגות לא מועילים שמלווים אותן. ברגע שנדע לזהות עיוותי חשיבה שיוצרים מצוקה נפשית נוכל להתמודד אתם טוב יותר ולהרגיש טוב יותר.לדוגמא: מטופל המתמודד עם מעי רגיש יכול להיות מוזמן לארוחת ערב אצל חברים. מחשבה שיכולה להתעורר עקב אירוע זה היא 'אולי אצטרך ללכת לשירותים בביתם'. מחשבה זו עשויה להוביל לרגש של מבוכה או חרדה מה שיוביל לכאב בטן ולבסוף להחלטה להימנע מלבקר אצל החברים או לחילופין לצום באותו יום כך שהוא לא יצטרך להשתמש בשירותים בביקור.טיפול CBT יסייע למטופל לאמץ דפוסי חשיבה אדפטיביים יותר, לחשוב על אלטרנטיבות נוספות ובכך להפחית את המצוקה הנפשית הנלווית לדפוסי החשיבה הללו"בכלל אני מאד מאמינה בשילוב שיטות שונות ולכן אני עובדת עם מטפלים מתחומים שונים. אביא לכם מדי פעם הסברים של מטפלים אחרים המתמחים בגסטרו כמו היפנוזה רפואית, ביופידבק, דיאטנית ועוד.המשך שבוע טוב ושקט 🙏🏻🌸​

כמה מלים על post infectious ibs, הפרעה במערכת העיכול שחשוב מאד להכיר לדעתי​

Post infectious ibs הוא שיבוש של מערכת העיכול שנגרם מוירוס בטן, חיידק או זיהום (אוכל מקולקל). כלומר אדם שאכל אוכל מקולקל/ נחשף לוירוס בטן או לטפיל ומאז התחיל לסבול מבעיות עיכול.כשאנשים מגיעים לקליניקה עם סיפור של post infectious ibs נהוג להתייחס אליהם כבעלי מעי רגיש (רגיז) "רגיל" ולטפל בהם באותם כלים בהם מטפלים במעי רגיש מבחינת תרופות, תזונה וטיפולים משלימים אך ממה שאני רואה בקליניקה הטיפול שלרוב עוזר לבעלי מעי רגיש "רגיל" לא יהיה בהכרח יעיל למעי רגיש שהתפתח אחרי זיהום/ טפיל/ וירוס.איך אנחנו יודעים בוודאות שמדובר במעי רגיש לאחר זיהום ולא במעי רגיש "רגיל"?כאשר המטופל אומר לנו שמנקודה מסוימת השתבשה לו מערכת העיכול. הוא יודע לשים את האצבע על היום/ האירוע שהתחיל הכל.פעמים רבות זה יקרה אצל אנשים שלא סבלו מעולם מבעיות עיכול לעומת מעי רגיש "רגיל" בו סובלים ממערכת העיכול מתקופת הילדות/ גיל ההתבגרות.מבחינתנו כמטפלים ברפואה סינית חשוב מאד להבין האם מדובר במעי רגיש קלאסי או ב post infectious ibs כדי להבין מה הטיפול הנכון.לרוב כן אנסה להתחיל עם טיפול קלאסי של מעי רגיש (כמובן תלוי אבחנה סינית) אך אם לא אראה שיפור מיידי אעבור לטיפול ב lingering pathogenic factor.בנוסף חשוב להכין את המטופל שהתהליך הטיפולי יהיה יותר ארוך, עם הרבה עליות וירידות ולא כמו טיפול רגיל בו השיפור מגיע הרבה יותר מהר.​

אני רוצה לכתוב כאן על מחקר שלא קשור רק לגסטרו​ (למרות שגם)

אני רוצה לכתוב כאן על מחקר שלא קשור רק לגסטרו (למרות שגם) אבל לדעתי חשוב שאנשים יכירו את המחקר הזה כי התוצאות שלו ממש מדהימות.לפני מספר שנים הייתי אמורה להציג אותו בישיבה של מכון הגסטרו באיכילוב והתוצאות שלו היו נראות לי כל כך לא הגיוניות שברגע האחרון פשוט לא העזתי להציג אותו.אחרי כמה ימים הראיתי אותו לרופאת גסטרו שלמדתי ממנה והיא אמרה שהתוצאות מאד הגיוניות לדעתה אז אזרתי אומץ והצגתי אותו בישיבה (התגובות היו טובות).המחקר בדק מה יותר יעיל לכאבים אקוטים: מורפיום או דיקור סינילצורך כך צורפו למחקר 300 חולים שהגיעו למיון עקב כאבי בטן, כאבי ראש, כאב גב תחתון ועוד.עוצמת הכאב שלהם נבדקה לפני תחילת הטיפולים ולאחר 5,10,20,30,45 ו 60 דקות.הצלחה של הטיפול הוגדרה כירידה של 50 אחוז בעוצמת הכאב יחסית להתחלה.החוקרים גם בדקו כמה זמן לוקח לכאב לרדת ב 50 אחוזים ומהן תופעות הלוואי של הטיפול (דיקור ומורפיום).החולים חולקו לשתי קבוצות - קבוצת דיקור סיני וקבוצת מורפיום (נקודות הדיקור מצורפות בהמשך).התוצאות:* 92% מאלו שקיבלו דיקור סיני הגיעו לשיפור של 50 אחוז בכאב לעומת 78% בקבוצת המורפיום.* בקבוצת הדיקור לקח לכאב 16 דקות בממוצע לרדת ב 50% לעומת 28 דקות בממוצע בקבוצת המורפיום!* סך הכל 89 אנשים חוו תופעות לוואי מינוריות במחקר, 85 מהם היו בקבוצת המורפיום ורק 4 בקבוצת הדיקור (אצל שלושה נשברה מחט ואחד התעלף).המחקר פורסם בכתב העת הרפואי American Journal of Emergency Medicine והוא בהחלט מראה את היעילות והבטיחות שיש לדיקור.קישור למחקר למי שמעוניין להתעמק בו: https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27475042/המשך שבוע טוב ושקט 🙏🏻​

...
...
מחקרים ומאמרים

מחקרים ומאמרים

בלוג למטפלים ברפואה סינית

053-4-555-617​

השתלמויות למטפלים

השתלמויות למטפלים