מאמר המיועד למטפלים ברפואה סינית:

בעבר היה ידוע לי שגיהוקים (כלומר גרעפסים, להבדיל משיהוקים שהם דבר אחר לגמרי) נגרמים מבליעת אויר, ואז הגיע אלי מטופל שהתלונן על גיהוקים שנמשכים שעות בכל יום (!) כבר מעל לעשר שנים.

כשהעמקתי בבעיה שלו הבנתי שהוא לא בולע אוויר וגיליתי שיש אבחנה מבדלת מעניינת (מערבית) בין סוגי גיהוקים והיא משפיעה גם עלינו כמטפלים.

מבחינה מערבית גיהוקים מתחלקים לשני סוגים: גיהוקים קיבתיים וגיהוקים על קיבתיים.

בגיהוקים קיבתיים אנו בולעים אוויר עם האוכל והשתיה. האוויר מגיע לקיבה ומאוחר יותר נפלט החוצה.

בגיהוקים על קיבתיים (שיתבטאו בגיהוקים תכופים ורפטטיבים) האוויר מגיע מהלוע ולא מהקיבה והוא אינו קשור לאוכל ושתייה.

ברקע יש גם תופעה שנקרא אארופגיה - בליעת אוויר, אך היא אינה חייבת להגיע עם גיהוקים, כלומר האוויר שאנו בולעים לא חייב להפלט החוצה מהפה. הוא יכול גם לרדת במורד מערכת עיכול ולגרום לאי נוחות ונפיחות בבטן.

ניתן להבחין בין סוגי הגיהוקים על ידי בדיקת מנומטריה של הושט.

למה חשוב לנו כמטפלים לדעת אם הגיהוק הוא קיבתי או על קיבתי?

בגיהוקים קיבתיים (בליעת אוויר) חשוב לנו להנחות את המטופל להימנע ממשקאות מוגזים וממסטיקים, לא לאכול כשהוא מוסח (נגיד בנהיגה או בזמן דיבור), לאכול לאט וללעוס היטב את המזון.

את אותן ההנחיות אתן גם למטופל שסובל מנפיחות בבטן כי יכול להיות שהאוויר שבלע מצטבר אצלו בבטן.

בגיהוקים על קיבתיים הטיפול המוצע הוא cbt - טיפול קוגנטיבי התנהגותי אבל אם אנחנו נחליט לטפל במטופל כזה נעבוד הרבה יותר על הרוגע הנפשי שלו והרבה פחות על ההנחיות התזונתיות לבליעת אוויר.

זהו להיום... מקווה שחידשתי במשהו :)

להצטרפות לקבוצת וואטסאפ שקטה למטפלים ברפואה סינית עם מידע על טיפול בבעיות עיכול לחצו כאן: https://chat.whatsapp.com/Dlz3zNYPiih8UHu8Hxs7ud